#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. באיזה אופן מקודשת: 1) מדין ערב 2) מדין עבד כנעני 3) מדין שניהם? 	"1) מדין ערב - תן מנה לפלוני ואקדש אני לך. וכתב רש""י וכשנתנו לו אמר לה התקדשי לי <sup>טו</sup>.<br>2) מדין עבד כנעני - הילך מנה והתקדשי לפלוני. וכתב רש""י והוא שלוחו אלא שמקדשה משלו <sup>טז</sup>.<br>3) מדין שניהם - תן מנה לפלוני ואקדש אני לו <sup>יז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>טו.  והרשב""א  (בד""ה תן)  כתב שחוזר ואומר לה התקדשי לי בהנאה זו שאני נותן מתנה זו לזה בדבורך. והר""ן  (ד""ה תן)  הביא דעת אחרים דא""צ לומר כלום דכיון דאמרה ליה ואקדש אני לך והוא נתן על פיה לא גרע ממדבר עמה על עסקי קידושיה דמהני אע""פ שלא פירש.והר""ן חלק על דבריהם.
<br>טז.  והרשב""א  (ד""ה הילך)  הביא פרש""י וכתב לומר שאם לא עשאו שליח אינה מקודשת אפילו נתרצה לבסוף, משום דבשעת קידושין מיהא לא מיקנייא דהא איהו לא שוויה שליח, ודלמא לא נתרצה מעיקרא בהכי. והרב בעל העיטור ז""ל שכתב דאע""ג דלא ארצייה, אלא בתר דקדשה לה אודעיה לההוא גברא ואירצי בעדים מקודשת, לא נראו דבריו. והרמב""ם ז""ל פירשה לזו כגון שחזר מי שנתקדשה לו ואמר לה הרי את מקודשת לי בהנאה זו הבאה לך בגללי. ואיני יודע מי דחקו על זה, שהרי אין זה כדין עבד כנעני ממש, אלא בשנתן ראובן ואמר ראובן שתהא מקודשת לשמעון כפירושם של הראשונים ז""ל. והר""ן  (ד""ה היא)  כתב שלפירוש הרמב""ם א""צ להעמידה שיהא האומר זה שליח אותו פלוני.
<br>יז.  והרשב""א  (שם)  הביא פירוש הרמב""ם דמיירי בשאמר מי שנתקדשה לו הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך, והקשה על דבריו.</span>"	קידושין ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. בהמה של שני שותפים הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדישה האם קריבה ובמה הדבר תלוי? 	"לרב יוחנן אינה קריבה דס""ל שבעלי חיים נדחים ודחוי מעיקרא הוי דיחוי ושיש דיחוי בדמים. אבל אם נסבור כמ""ד שבעלי חיים אינם נדחים או כמ""ד אין דיחוי אלא בנראה ונדחה או שאין דיחוי בדמים הבהמה קריבה."	קידושין ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. כיצד יתכן: 1) דיחוי מעיקרא שקדוש קדושת הגוף 2) קדושת דמים שאינה דחויה מעיקרא? 	"1) התוס' כתבו משומד שהפריש קרבן וחזר בו <sup>יח</sup>.<br>2) מפריש נקבה לפסחו וילדה זכר <sup>יט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יח.  והרשב""א  (ד""ה וש""מ)  כתב בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים שהיא קדושה קדושת הגוף ודחויה מעיקרא.
<br>יט.  והרשב""א  (שם)  כתב קדושת דמים </span>"	קידושין תוס' ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מהו. האם הבנים והבנות קטנים או גדולים וכיצד מספיקה פרוטה לשני חתנים? 	"פרש""י שהבנים גדולים ועשאוהו שליח לקדש. והתוס' (ד""ה שתי) כתבו דמיירי בבנות קטנות דקידושין דאב נינהו דאי בגדולות ואב מקבל קידושין בתורת שליחות פשיטא דבעי פרוטה לכל אחת. עוד כתבו התוס' דאין צריך שהנותן יתן פרוטה אלא שהמקבל יקבל פרוטה."	קידושין ז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. בתך וקרקעך בפרוטה מהו. מה צידי הספק ומה הספק כאן יותר מבתך ופרתך בפרוטה ומה נפשט? 	"מי אמרינן בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי פרוטה או דילמא בתך בפרוטה וקרקעך בחזקה. כתבו התוס' (ד""ה בתך) דאף אם בתך ופרתך בפרוטה שדינן אפרוטה בתר בתו כיון שפרה אינה נקנית בכסף, בתך וקרקעך מהו שקרקע נקנית בכסף. וסלקא בתיקו."	קידושין ז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. המקדש בשיראים האם צריכים שומא קודם קידושין ומדוע? 	"רבה אמר לא צריכי שומא רב יוסף אמר צריכי שומא, אי דאמר לה התקדשי לי בכל דהו [ופרש""י בהם כמו שהם] כולי עלמא לא פליגי דלא צריכי שומא, אי דאמר לה חמישים ולא שוו חמישים ודאי אינה מקודשת, כי פליגי דאמר חמישים ושוו חמישים רבה אמר לא צריכי שומא דהא שוו חמישים רב יוסף אמר צריכי שומא כיון שאשה לא בקיאה בשומא לא סמכה דעתה. איכא דאמרי בכל דהו נמי <sup>כ</sup> פליגי רב יוסף אמר שוה כסף הרי הוא ככסף מה כסף דקייץ אף שוה כסף נמי דקייץ.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כ.  כתב המהרש""א  (ח,א בתוד""ה מנא)  דלא הוי דחוי מעיקרא כגון שהפריש שהתוס' לא גרסי ""נמי"". דמים לחטאת והשתמד וחזר בו.</span>"	קידושין ז: - ח. 		
